[בית 1] העולם הזה עולם תאגידי כשמלכות בבל רוקמת עור וגידים, שכחנו איך לחנך ילדים כולם דומים, דורות של זומבים ממשיכים לצמוח היום כולם רק מבינים בכוח מכובדי העם, חיים על חשבון אחרים בעיני המושכים בחוטים אנחנו רק מספרים חיילים, בני אדם אוטומטית נולדים למלחמות מתוכננות אז אין ברירה עולים על מדים אני אדם חופשי, לא משרת ולא אדון אותה שגרה בעמורה וסדום אין על מי לסמוך כולם עם כוונות זדון ואם לא באת בטוב לסלקטור ת'ה לא נכנס למועדון פאק דם, בני זונות, מקטלגים לפי סוגים לפי צבעים, מעמדות, לפי חוגים כולנו ליצני חצר בארמון המלך, לא יותר אז ממשיכים ת'מאבק בתוך בבל [פזמון - סול ג'יי] איך אני יוצא מזה מחפש פרצה ולא מוצא הגעתי כבר עד הקצה [בית 2] כולם כאן חיים בגישה של "למה מי אתה" האנושות מתנהלת כך מעצם בריאתה וילדות קטנות לומדות להיות זונות כי רק ככה מקבלים תשומת לב -- אין עקרונות כמו מכונות, מתפלאים שקוראים לכם בהמות? כשאתם שונאים בנאדם בגלל נטיותיו המיניות אני צופה מהצד, לא מאמין ומתפעל איך כל ראסטה מאן בשקל קורא לשחרור ישראל לאהבת האחר, ולזמנים טובים יותר ומאחורי הגב עסוקים בלרכל ולדבר כולכם הוגי דעות, פילוסופים, גואלי עם ישראל וכל זמר סטלן בטוח שהוא מאיר אריאל מתעסקים בהבל הבלים, אני לא חלק ממרוץ העכברים עובד קשה עם שאר הנמלים כל סצנה היא סצנה עם אותם סוג אנשים אותם הדיבורים, אותם חרטות ותככים שונאים לראות אותך מצליח, כל אחד קנאי בחיי, צביעות שלא ראיתי מימיי צורה לכם, אם הכיס שלכם היה גדול כמו הפה שלכם הייתם יושבים על אחלה כסף - לא מקנא בכם תרימו ראש מעל ארגז החול צאו מתל אביב, כל המדינה שיכון אחד גדול אין לשחק אותה אמריקה עלינו דבר אליי בגובה העיניים, פה זה רק שנינו [פזמון] [בית 3] שמים ילדים מול מורים ומרצים שאומרים מילים גדולות ומבלבלים להם ת'ביצים שוטפים ת'מוח, להיות הכי מצליחים, הכי יפים הכי טובים לדרוס את החלש ללא תנאים ת'לא תריח ת'ביוב בהרצליה פיתוח ולא תהיה תקווה למלשינים בזה אני בטוח אני לא יודע אם יש למי לפנות, אם כן אז איפה זאת מדינת משטרה, עם סטיקר על הדשבורד "מאה בשבילך" אבל אדון שוטר אתה לא תעזור לי אם אין לי שטר של מאה בשבילך מדינה של חכמולוגים אין להם מושג בשיט חוזה המדינה בכלל רצה שידברו פה גרמנית דגל בהתבוללות עכשיו כולם בוכים מתגעגעים לשנות ה70 שכולם התהוללו כולם התבלבלו אז מחכים להתגלות אז בינתיים עושים קוק ומפנטזים על הגלות דור חרא, הילדים רוצים להיות גם בעניין דור מצויין, דור חמוש בנשק זה דור מזוין עשינו גיהינום מגן העדן כל אחד באד מאן, דבר נגוע ותחטוף דקירה בבטן אף אחד לא מוותר, אסור לוותר, מה אתה פראייר? תגיד מילה לא במקום, חותך אותך כמו טאייר במקומך לא הייתי מזלזל כי רק החזק שורד מול חיית המתכת בעידן הברזל