וורס 1: לוקץ מסכם את העבר שלי בכמה רגעים בכמה ריבועים של מחשבות בכמה רבעים של פיצה עם רוטב חלפיניו יושב בפרטיה ומפנטז על הקזינו בספסל על המכולת לא עשינו שום דבר רק עישנו עוד סיגריה וחפרנו בעבר לקחנו שאכטה העלנו זיכרון כל כך מתוק הכל היה כל כך סתמי אבל הרגיש כל כך עמוק כי זה נראה כל כך רחוק מהחיים שלי היום כבר לא אותו הבן אדם ובטח לא אותו מקום לוקח רגע לעצמי במחשבות מתחיל לשוט ומפנטז על הזמנים בהם הכל היה פשוט אבל בתכלס שחושבים על זה זה טיפה מגוחך כי כשאתה חובה ת'רגע הוא מרגיש לך מסובך אז אין על מה לחפור בזה גם ככה אין אלטרנטיבה בעתיד אקשיב לשיר ותשתנה הפרספקטיבה פזמון: והכל רגיל בא לי להסתלבט וויב של צ'יל ואני מתלבט אם לקפוץ יותר מאוחר לשכב על הים או עם החברה לבר והכל רגיל בא לי להסתלבט וויב של צ'יל ואני מתלבט לעשות על האש להתחיל עם בנות לשחק את הדרור להעלות זכרונות וורס 2: אורטגה כי לא בא לי חיים נורמאליים שגרה בנאלית עבודה של 9 עד 5 וג'וב שרע לי אוהב להסתלבט מול המסך בוויב רגוע ולעשות מזומנים בסוף שבוע ממסיבות עם טונה קאש חברים וערק אש-קוליות ולא לחיות בפאקינג סטרס מלשלם ת'שכר דירה לפתוח את היום עם טונה חופש של בחירה להיות יכול לצאת בערב עם החברה למסעדה לנמל, בקבוק של יין ושירה ולעשות את זה כל הזמן כל הזמן כל הזמן כל הזמן כשהכל פשוט אני יודע שהכל פנאן ?אז למה הם ממהרים לשלב שבו יהיו להם צרות של עשירים כשכולם משחקים אותה כל כך מבוגרים אני ולוקץ' ממשיכים פה את מורשת פרברים פזמון: והכל רגיל בא לי להסתלבט וויב של צ'יל ואני מתלבט אם לקפוץ יותר מאוחר לשכב על הים או עם החברה לבר והכל רגיל בא לי להסתלבט וויב של צ'יל ואני מתלבט לעשות על האש להתחיל עם בנות לשחק את הדרור להעלות זכרונות