[וורס 1 - טאבו+]
יצא לו לראות יותר מדי סרטים
על מלכי כיתה טיפוסיים שהפכו לשרברבים
בזמן שילדי מחשבים הזדקנו עם דוגמניות
הם עדיין חיו על שאריות
משנות התיכון העליזות והוא לא רוצה להיות
הסיפור הפתטי של פגישות המחזור
רודף השמלות שהפך לשיכור
הוא כבר שומע אותם צוחקים מאחור
אבל עכשיו הם כולם אומרים שהם אוהבים
מסתירים ניבים מאחורי חיוכים שבורים
לובשים את הקנאה כמו טי-שירט לבנה שקופה
עוקבים בהערצה מחכים לנפילה
ובבית כשאורות הזרקורים כבויים
דמויותיו נחות על קולבים והוא מבין
לכל מטבע יש 200 צדדים
וכך גם לפרצופם של אנשים
[פזמון]
ליפול למעלה
ליפול למעלה
כוח הכבידה לא עובד על הרגש
הוא חיי את החיים כדי להגיע למעלה
אבל עכשיו הוא מרגיש מתחת לאפס
[וורס 2 – צ'ה]
עוד סיום של הצגה, המסך שוב יורד
העיניים נעצמות כל הדרך הביתה
הוא יודע, הוא מרגיש שהוא בודד
אהבתו האמיתית כבר לא מחכה לו
הוא נולד כמנהיג אך שנא בני אדם
הוא שנא את התלות לכן קיבל החלטות
הוא זכה להערצה בכמה מדינות
הוא חייך בצביעות כשהביט למצלמות
פוליטיקאי משופשף או איש רוח דיכאוני
הוא התמכר אל הדף אך ככותב בינוני
הוא חיפש את החושך דרך נרות נשמה
היא הייתה פעם האור היום דמות בתמונה
הוא מאס מחיים כמי שחווה את הכול
מהעליות למורדות ועד לטעם השכול
כולם היו בניו אך לא מזרעו
את המלחמה היום יומית הוא חי עם עצמו
[פזמון]
ליפול למעלה
ליפול למעלה
כוח הכבידה לא עובד על הרגש
הוא חיי את החיים כדי להגיע למעלה
אבל עכשיו הוא מרגיש מתחת לאפס
[וורס 3 – אבי הקטן]
זמר מפורסם מאבד חברים כמו שמעבד שירים
לא נח לרגע, מקריח מלחצים
מוזיקה היא תענוג, הוא מחבר עסקים
מחסיר שעות שינה, אף אחד לא מעריך, אז מה הם שווים?
הצליח בדרך שלו כי לא וויתר
בנות כבר לא רוצות אותו אלא את מה שהוא מוכר
מחפש חברים שהיו, נצמד למשפחה
כי זה הכי חשוב, אבל רוצה עוד ברירה
רוצה מקום לברוח אליו לשים את הראש
הוא דואג לחברה' שלו שדואגים רק לקפד את הראש
עוד מאט הוא יפרוש חכו תראו
הכסף לא ינטוש אותו והוא מקווה שאותו לא ישכחו
פעם היינו חברים טובים לפני הצבא
אבל לפעמים דורסים בדרך למטרה
אומרים שצפוף ומסריח שם למטה, צודקים
אבל בודד שם בפסגה, אז מתי אתם מתרוממים?
[פזמון]
ליפול למעלה
ליפול למעלה
כוח הכבידה לא עובד על הרגש
הוא חיי את החיים כדי להגיע למעלה
אבל עכשיו הוא מרגיש מתחת לאפס
[וורס 4 – אבי הגדול]
2.4 ילדים
בית עם גינה בפרברים
הצרה הכי גדולה של החיים
היא שאנו חיים אותם קדימה מבינים אותם אחורה
אומרים שילדים גדולים לא בוכים
אז הוא מזריק אופטימיות זהירה כשלא מסתכלים
מתעורר רק בשביל לחזור לישון
נוטל ערנות לאט, הנה מגיע עוד יום
היא לא עקרת בית, היא עוקרת תשוקות
אישה שמגדלת תחת מול טלנובלות
הוא מרגיש את העולם על הכתפיים כמו אטלס
ותכלס הבית נקי עד שזה מחליא אותו
ריח האקונומיקה שורף בריאות
הוא שורף עוד לילות
אומרים שמרגישים הכי בטוחים
בדיוק שנייה אחת לפני שנופלים