[פזמון: מסיקה]
אני חי במציאות מדומה
מנסה לסלול לי דרך אבל לא עקומה
כי אני חי במציאות מדומה
מנסה לעבור אבל סוגרים לי חומה
כי אני חי במציאות מדומה
כל אצבע על ההדק נראית לי קלה
אני מחפש ולא מוצא ת'תשובה
אז תגידו לי מה מה מה
[וורס 1: מסיקה]
כשבחוץ יורד הגשם וכולנו נרטבים
מהבכי המתוק של אלוהים
מריחים (את הריח) האפל
(שמתבשם פה מעלי (ולא פורח
כי זה נמצא רחוק מדי
אני חי שני עשורים ועוד שלוש שנים
בתוך מבוך שרק רוצה למחוק את הצבעים שלי
מתחילים להראות שחור על לבן
רוצה להיות רחוק מכאן
לעצור לי את הזמן
אני לא מוכן
...כן
רחוק מחברים שחיים בתוך חומה של נרקיסים
לא מתאמצים להראות סימן שיש בהם תקווה
פוחדים מהאמת
אז הם חיים בהזיה
לא רוצים להתמוטט
אז הם נופלים לאשליה מתמדת
יורד מהרכבת ישר לגטו
כי אין פה הנאות יש פה צרות נטו
הופך לאפר
איך אפשר לחיות בתוך שכונה
שלכל דירה הקציבו שבע אפס מטר
צפוף בחדר
אז מישהו שיפתח לי חלון
וינגן לי פזמון
כי לא נשאר לי המון
והפיתרון נמצא הרחק אי שם
בתוך מקום שרק חלום יכול לרקום
[פזמון: מסיקה]
אני חי במציאות מדומה
מנסה לסלול לי דרך אבל לא עקומה
כי אני חי במציאות מדומה
מנסה לעבור אבל סוגרים לי חומה
כי אני חי במציאות מדומה
כל אצבע על ההדק נראית לי קלה
אני מחפש ולא מוצא ת'תשובה
אז תגידו לי מה מה מה
[וורס 2: מסיקה]
על חבל דק נסדק הולך ונשחק
יום אחרי יום, שעה אחרי שעה
אין ברירה סוחבים
אבל שוב בסוף היום
אני מוצא עצמי יושב עם חברים על ברזלים
ונדמה שרק אני חושב על החיים
איך לעמוד, איך לשרוד
ומתי אקנה חליפה שהחייט גופי ימדוד
חי בעולם טורף עולם אוכל כולם
אפשר לחשוב שזה נשאר
כשנעצר לך הדם
את האמת ממלאים בשקר
והמחשב תופס ת'ספר
ואין פה סדר
אנשים למדו לסמוך על מכונות יותר מבני אנוש
הולכים מכות ברחובות
במקום לספור עד שלוש
[גשר: לירן ספורטה]
כל ריחות הסביונים נעלמו לי
והתקווה איתם
ורק אוחזת במצוף שסוחף אותי לים
והשמש נעלמת אל צללית של ים כחול
עוצמת ת'עיניים איך אוחזת במכחול
ומציירת לי, צובעת לי
חלום שקצת מוחש
עוצרת נשימה כדי
לדמיין עולם חדש
[וורס 3: מסיקה]
אני חי על הסף זוחל על הקנט
השער נסגר לא מוצא לי מקלט
נמצא במרדף אחרי הכנף
עבודה לי קשה הכל מטורף
המעבר שלי צר בלילה לי קר
כלום לא נשאר
רק המיתר הנסתר המגיע
ושר שהכל נשאר אותו דבר
אותו הטעם המריר של החיים
אותו ענן של מלחמה
המכסה את החלום שמחפש לו נחמה
אותם האנשים באותן הכותרות
אותם הסכינים רק בידיים שונות
השש... כן עוד יום הלך לי פרש
העיניים אדומות וכל הגוף שלי מותש
...אבל אני יצליח גם כש
קשה לנשום
אני אמשיך להלחם
מסיקה לא יפול היום
[פזמון: מסיקה]
אני חי במציאות מדומה
מנסה לסלול לי דרך אבל לא עקומה
כי אני חי במציאות מדומה
מנסה לעבור אבל סוגרים לי חומה
כי אני חי במציאות מדומה
כל אצבע על ההדק נראית לי קלה
אני מחפש ולא מוצא ת'תשובה
אז תגידו לי מה מה מה